איך בני זוג בבריטניה המציאו מחדש את סצנת פסטיבל המוסיקה בהודו
הנוף ההודי משמש כקנבס המושלם לאינספור אמנים לקבל השראה, לחדד את כישוריהם ולהציג את כישרונותיהם. סצנת המוזיקה בהודו הגיחה בקול רם וגאה בשנים האחרונות עם פסטיבלי מוזיקה שהיו להיט ענק בקרב הקהל והאמנים כאחד. הקהל המעודד, קהה נפש אפילו למוזיקה נשמתית, יש מה לומר על החוויה המשותפת של פסטיבלי מוזיקה.
פסטיבל כזה שנגע ללבם של אינספור הודים מאז הקמתו בשנת 2014 הוא קרנבל המוסיקה בן 3 הימים שזכה לפופולריות בשם שדות מגנטיים. אירוע זה בן שלושה ימים של מוסיקה ואמנות עכשווית ללא זיוף מתרחש באלסיסר מהאל ברג'סטאן וניהל את המהדורה החמישית המצליחה שלו בדצמבר אשתקד.
שדות מגנטיים צצו כאחד מאירועי המוזיקה המובילים בהודו שעניינם התנסות במוזיקה כמו שהוא משמש ככור היתוך של צליל ומוזיקה עתידניים מכל רחבי העולם. בראש כל תנועת המוסיקה והאמנות הם מונביר ושרה צ'אוולה שלקחו על עצמם לתת להודו טעימה מהמורשת התרבותית שלה, כמו גם לחוות את האופק המתרחב של מוזיקת העולם בבת אחת.
כיצד לארוז מיכל דוב בתיק גב
הצעדים הראשונים
הרעיון והרעיון שעומד מאחורי כל זה עוצבו כאשר מונביר ושרה נפגשו בלונדון. מונביר למדה הפקת סאונד בבריטניה ושרה עסקה בארגון אירועי תרבות והפקות. מכיוון שמונביר עבד בצמוד לאמנים מהחלל האלקטרוני, הם ראו שהמטען מתפשט במהירות. זה הוביל להתאחדותם כדי להקים מגזין מוסיקה מקוון שהתפרסם בשם 'עיר פראית'.
כאשר המיתון פגע בבריטניה, הם החליטו לעבור להודו ולחקור את סצנת המוסיקה והאירועים כאן. החל מאפס, הם החלו להתקדם באהבתה של הודו למוזיקה טובה ופסטיבל השדות המגנטיים נולד מתוך הצורך הזה שההודים יקיימו אינטראקציה עם מוזיקה ברמה עמוקה יותר ואישית יותר בשנת 2013.
הנה עוד על סיפורם
כשהצמד השיק את המהדורה הראשונה של פסטיבל השדות המגנטיים, זה היה מיוחד מכיוון שמאז ההתחלה הם תמיד ניסו ליצור משהו משמעותי ולשמור עליו במהלך שנות ההפקה שלאחר מכן.
הם מודים כי נתנו את כל המאמצים כדי להפוך את הפסטיבל הזה להצלחה, בין אם זה כלכלי או נפשי. התשוקה והמסירות שלהם נגעו בוודאי לאקורד עם המשתתפים מכיוון שבוחנים את הצלחת האירוע לאורך השנים, מונביר מצהיר כי נראה שהדברים משתלמים סופית - לפחות נפשית אם לא כלכלית.
מלהשתתף 400 אנשים בשנה הראשונה ועד להעלאת הגודל ל -4000 בחמישי ולעבור מ -20 אוהלים בשנה הראשונה ל -450 במהדורה האחרונה וטופס מכירת הכרטיסים יומיים לפני הפסטיבל ועד עכשיו אלה שנמכרו תוך 20 דקות בלבד הם עברו כברת דרך ארוכה.
כל ה- BTS סקופ בשבילך
הפקת פסטיבל מצליח בסדר גודל כזה דורשת מאמץ רב ומונביר מספר לנו כיצד הם מתחילים לתכנן את הפסטיבל הבא כמעט ברגע שהקודם יסתיים. ממש החל מסיעור מוחות על סוג התוכן שהם רוצים, השינויים שצריך לבצע אפילו לביצוע ההזמנות, הם תמיד חושבים קדימה. פחות שינה, שעות ארוכות יותר במשרד ועבודה על מספר רב של שכבות, הרבה נכנס להפקות האלה אבל למונביר אין תלונות.
מדברים על הסיבה שבחרו להקים את עיר פראית בהודו, שרה מצהירה כי בבסיסה היא תמיד הולכת לעשות אירועים בהודו. למרות שהתחילו ברעיון להביא אמנים בינלאומיים לארץ, הם גילו בסופו של דבר שמפיקים ואמנים הודים מוכשרים ביותר חיפשו גם פלטפורמה. כיום, עיר פראית היא הרבה יותר ממגזין מוסיקה מקוון - הם מארגנים הכל החל ממסיבות קטנות וכלה בחלונות ראווה תרבותיים. זה די מבריק, לא?
מה הופך את השדות המגנטיים למיוחדים
ממש מכיוון שתוכניות מוגדרות מראש ואינדיבידואליות ועד לערב את רגשות הקהל, הם בוחרים את הפעלות המוסיקה על סמך המיקום וסוג הוויבדים שהוא מושך אליו. הם שואפים לספר סיפור באמצעות סדרת התוכניות שלהם ממש מהרגע שהמבקר מתעורר. לְמַעלָה! כשנחתו בהודו וחקרו את פסטיבלי המוזיקה כאן, הם החליטו להביא אליו מגע משלהם ולרתום את הכישרון התרבותי הגלום שקיים במדינה ולהביא אותו לקדמת הבמה.
כיום, לאחר חמש שנים של הצעות נהדרות לקהילה, השדות המגנטיים פירושם הרבה מאוד עבור קהילה שלמה של חובבי מוזיקה והצמד אשר ישמור על ערך זה בתוך המותג שלהם.
לאחר שהביאו את התשוקה והחלומות שלהם יחד והפכו את השניים למציאות בכך שהציעו פסטיבל כל כך מספק ומבדר להמונים בהודו, מונביר ושרה מהווים דוגמאות לכל מה שניתן להשיג כשרוצים לשמח אחרים באמצעות המיזם שלכם. מה שאתה מקבל אז, הוא הרבה יותר מתחושת הישג, יש גם אהבה ואושר הדדיים המשותפים בסוף זה.
מונביר ושרה צ'אולה היו מועמדים בקטגוריות 'אייקון השאיפה של הניו-יורד' ו'אייקון התרבות של ניוהוד 'בטיימס פריים מציגה את MensXP' אייקונים של ניו-יוד ', שייערך ב -4 במאי 2019, בללית, ניו דלהי.
מה אתה חושב על זה?
התחל שיחה, לא אש. פרסם בחביבות.
פרסם תגובה
