איך בן המלך ההודי רימה את המוות, מצא את שאולין קונג פו והפך לבודהידהארמה
פרופסור בריטי לפילוסופיה ציין פעם שאם בודהה הוא הקשר החיוני של המשכיות מ ריג וודה למאות השנים האחרונות של התרבות ההודית, אזי בודהידהארמה היה החיבור החיוני של המשכיות המחברת את הודו עם סין, קוריאה ויפן.
ניתן לייחס את קיומו של בודהידהארמה לסביבות המאה החמישית. ידוע כמייסד הבודהיזם של צ'אן בסין, הוא בעיקר הקדיש את חייו להעברת תרבותו ולעקוב אחר מנהגיו. לא רק שהוא נסע לסין, אלא גם לאזורים שונים באסיה כדי להפיץ צורה זו של בודהיזם. לפי פולקלור ואגדות שונות, הוא היה הנזיר שהתחיל את האימון הגופני האינטנסיבי במנזר שאולין שהביא לעולם את שאולין קונגפו או את שאולין וושו. יש הסבורים כי בודהידהרמה הגיע מהמערב ויש הרבה סיפורים וסיפורים על קיומו וחייו, אם כי בעיקר רבדים ולא מוחלטים.
איך אוכלים שביל
להיות נזיר
כאשר באטו או בודהאבה הנחו את היסוד של מנזר שאולין הראשון, היה נסיך בחלק הדרומי של הודו. שמו היה בודהידהארמה ומאמינים שהוא היה בנו החביב על המלך, בין שלושת האחים. לבודהידהארמה היה מוח חד ואחיו נהגו לקנא בו מאוד. הם אפילו ניסו להתנקש בחייו כדי להפוך ליורש הבא של הממלכה, אולם הם לא הצליחו מכיוון שבודהידהארמה נותרה ללא פגע. בודהידהארמה, למעשה, היה הכי פחות מעוניין לשלוט בממלכה או בפוליטיקה, הוא החליט להיות נזיר בודהיסטי.
השגת פופולריות בסין
במהלך 527 לספירה הגיע בודהידהארמה לסין והחל לתרגל שם מדיטציה. לעיתים שתיקתו הותירה את קהלו המום ונדהם. אנשים החלו להתבונן בו מדי יום והחלו לקרוא לו דה מו. מאוחר יותר הוא נקרא על ידי הקיסר הסיני וו שם העביר את ידיעותיו למלך. תורתו הפכה אותו לפופולארי והמלך אף הקים מקדשים בודהיסטיים רבים בממלכתו. עד מהרה דה מו היה מפורסם בסין ואנשים ראו בו את הנזיר הגדול.
תשע שנים של התבוננות בקירות
כאשר דה מו הגיע למקדש שאולין בחציית נהר יאנגזי בסין, הוא הלך להר מערה, ישב מול קיר והחל לעשות מדיטציה. בזמן המדיטציה שלו, נזיר אחר בשם שן גואנג (שפגש את דה מו בדרך ועקב אחריו מעבר לנהר, לאחר שקיבל השראה מחוכמתו) נשאר מחוץ למערת דה מו והגן עליו מכל סכנה. המדיטציה והמבט על הקירות של דה מו נמשכו תשע שנים ארוכות. מדי פעם שן גואנג ביקש מדו מו ללמד ולהעניק לו ידע כלשהו, אולם מעולם לא קיבל ממנו תשובה. האגדה מספרת שיום אחד הריכוז של דה מו הפך כל כך אינטנסיבי, שתדמיתו שלו נרתעה על הקיר שהוא הביט בו. מאוחר יותר עבר דה מו לחדר המיוחד שיצר נזירי שאולין והרהר שם עוד ארבע שנים. כל השנים, שן גואנג הגן על דה מו עד היום ששבר את ריכוז אדונו.
שן גואנג (Hui Ke) חותך את זרועו
כאשר דה מו דחה כל בקשה שהגיש שן גואנג, יום אחד החליט שן לשבור את ריכוזו של מו בזמן שהוא מדיטציה. הוא לקח כדור שלג והשליך אותו לחדרו של דה מו. כשמו התעורר מהמדיטציה שלו הוא התעמת עם גואנג ואמר לו שילמד אותו כשישלג אדום ייפול מהשמיים. מושפע מאותו דבר, שן חתך את זרועו ודמו הנוזל הפך לשלג בגלל טמפרטורת הקפאה. הוא נתן אותו למו, ולאחריו מו החליט ללמד אותו. בהמשך לימד אותו את משמעות החיים על ידי גילוף ארבע בארות שונות על הר, שהדהדו עם ארבעה היבטים שונים של החיים. לאחר מכן הפך שן גואנג ליורשו של דה מו לאחר מותו, ונשא את משנתו ברחבי העולם.
הוראה בשאולין
אצל שאולין היו לנזירים צורה גופנית ומבנה גרועים שהפריעו לבודהידהארמה (דה מו). לכן הוא הנחה אותם טכניקות לשמירה על מצבם הגופני ולימד אותם מדיטציה. סדרת התרגילים ידועה כיום בשם שמונה עשרה הידיים של ארחת. כאשר לקח את עזיבתו את שאולין, התגלו שני כתבי יד - ג'יג'ין ג'ינג והקסיסוי ג'ינג. מאוחר יותר הוא נסע לחלקים של מלזיה, אינדונזיה, עבר בג'אווה, באלי וסומטרה והעביר את בודהיזם צ'אן.
מוות ומראה מסתורי
בודהידהארמה מת ללא טקס ראוי. מאוחר יותר נקברה גופתו על גבעה מאחורי מקדש שאולין. שלוש שנים לאחר מותו הזכיר השגריר סונגיונג מצפון וויי כי ראה את בודהידהארמה הולך עם נעל ביד. על פי הסיפורים, לאחר שנפגש עם בודהידהארמה, שאל אותו סונגיון את הסיבה שמאחורי נשיאת נעל בידו ועליה 'אני הולך הביתה. אל תגלה זאת לאיש או שתפגוש אסון '. כשסונגיון סיפר על כך לקיסר, הוא הסביר כי בודהידהארמה נפטר שלוש שנים אחורה והעניש אותו על כך שהוא אומר שקר.
מאוחר יותר נחפר הקבר של בודהידהארמה ונמצא רק נעל! בעידן המודרני, בודהידהארמה נותר נושא למחקר מדעי ונחשב למייסד הבודהיזם של צ'אן. עד היום, כדי לחלוק כבוד למייסד שאולין קונגפו, נזירי שאולין מברכים את כולם באמצעות יד ימין!
מה אתה חושב על זה?
התחל שיחה, לא אש. פרסם בחביבות.
פרסם תגובה
