בוליווד

18 הסרטים ההודים השנויים ביותר במחלוקת שזעזעו את האומה

מהו בוליווד ללא מנה קבועה של מחלוקות וקנאים מפגינים והיסטריים המאיימים לשרוף הכל אם סרט פוגע בהם או באמונותיהם? הודו אינה זרה לחזות בהתנגדות קשה לסוגים מסוימים של תכנים קולנועיים, ולמרבה הצער, המגמה אינה מראה סימנים להפסקה בקרוב.



יוצרי קולנוע הודים יוצרים מאות סרטים מדי שנה, שאינם יוצאים לאקרנים או מובילים למחלוקת, מחאה ואיסורים.

יש אנשים מסוימים במדינה שלנו שלא מאוד מקבלים כאשר יוצר סרט מעורר מחשבה. מקהילות ואפילו למועצת הצנזורה, כל אחד מביא לשולחן את הנושאים שלו, ואנחנו מהמרים עליו, אפילו היצרנים מעולם לא חשבו עליו.





אז הנה לנו רשימה של 18 סרטים שנחתו במים חמים מכיוון שההמונים ההודים לא יכלו לעכל את התוכן.

עשרת אתרי הטורנטים המובילים 2018

1972: 'סידהרטה'

סידהארטה



פעם, מועצת הצנזורה ההודית הייתה טיפה רגישה מדי ונהגה להיעלב בקלות (עדיין עושה). כל מה שנאלץ להתמודד עם מיניות נחשב כנגד עקרונות ואתיקה (כי הודו מלאה בקדושים!). 'סידהארטה' של קונרד רוקס עסק בחקר המיניות שלך והודו לא אישרה זאת.

1973: 'גארם הווה'

גארמה הווה

בהתבסס על סיפור שלא פורסם על ידי הסופרת האורדו איסמת צ'וגטאי, 'גארמה הווה' מחזיר אותנו לשנת 1947, כאשר הודו קיבלה עצמאות ואימת החלוקה התרחשה. הסרט מתחקה אחר סיפורו של איש עסקים מוסלמי ומראה את המורכבות שעמדה בפניו לאחר החלוקה. בדיוק כמו כל מוסלמי באותה תקופה, הוא עמד בפני האפשרות להישאר בחזרה במולדתו או לעזוב עם משפחתו לפקיסטן שזה עתה הוקמה. זו אחת מאותן אבני חן נדירות שמטילות אור על מה שעברו המוסלמים כשהבריטים קרעו את המדינה. מחשש לאלימות קהילתית ומהומות, הסרט נדחה בשמונה חודשים.



1975: 'Aandhi'

אנדי

נחשב לאחד הסרטים שזכו לשבחי הביקורת, בשלב מסוים הוא נאסר במשך כל כהונתו של החירום הלאומי. תוהה על מה היה הסרט של סנג'ייב קומאר וסוכיטרה סן? דרמה פוליטית זו נסבה סביב פוליטיקאית שהזכירה לרבים את ראש הממשלה אינדירה גנדי. רבים אף טענו שהסרט התבסס על חייה ועל יחסיה עם בעלה. עם זאת, לסיפור העלילה אין שום קשר לחייו של גנדי. אך, היצרנים אף התבקשו להסיר את הסצנות בהן נראה סופיטרה מעשנת ושותה (כאילו כל הפוליטיקאים פשוט שותים חלב).

1985: 'רם טרי גאנגה מילי'

רם טרי גאנגה מילי

ראג 'קאפור האגדי תיגר לעתים קרובות את החברה ואת אמונתה. 'רם טרי גאנגה מיילי' היה סרט כזה, שנאמר שיש בו סצנות שבוליווד מעולם לא היו עד כה. למעשה, אם תצפה בסרט הכוכבים של מנדקיני ורג'יב קאפור, תופתע מדוע המחלוקת בכלל החלה מלכתחילה, משום שאף אחת מהסצינות שבוימו לא הייתה נוחה או וולגרית.

1994: 'מלכת השודדים'

מלכת השודדים

כדי לבחור נושא כזה במדינה כמו הודו נדרש יותר ממחשבה בלבד. מה שאיש לא יכול היה לעשות בשנות ה 90 המוקדמות, העז הבמאי שחר קאפור. בהתבסס על חייו של פולן דווי, אחת הדואיטיות הכי חששות בצפון הודו, הסרט מעניק לך גוש אווז לגיטימי. פולן, שהנהיג כנופיית שודדים, השתייך למשפחה ענייה בקאסטות נמוכות ונשוי לגבר פי שלוש מגילה. לתאר מה קרה לה זה לא פשוט. הסרט הראה שימוש יתר בשפה פוגענית, בתכנים מיניים וב עירום שבגללם ספגה ביקורת. אך למרות הכל, 'מלכת השודדים' זכתה בפרס הסרט הלאומי לסרט העלילתי הטוב ביותר. אם לא צפית בזה, חסר לך משהו גדול באמת.

1996: 'אש'

אֵשׁ

ובכן, לדבר על הומוסקסואליות זה לא כל כך עניין גדול בימינו, אבל זה היה בשנת 1996, כאשר הבמאית עטורת השבחים דיפה מהטה הכינה את 'אש'. זהו החלק הראשון של טרילוגיית Elements. לזרוק אור על נושא טאבו במדינה כמו הודו יש תמיד השפעות קשות. כש'אש 'שוחרר נשרפו פוסטרים, תיאטראות נהרסו מכיוון שההודים באותה תקופה לא היו מוכנים להתמודד עם נושא שמדבר על הומוסקסואליות (כאילו להעלים עין זה הפיתרון). הסרט הוחזר למשך זמן קצר.

1996: 'קאמה סוטרה: סיפור של אהבה'

קאמה סוטרה: סיפור של אהבה

ובכן, אנחנו יכולים לעשות את זה אבל אנחנו לא אוהבים לדבר על זה. הודו נקראת ארץ קמה סוטרה, אבל כמה אירוני שאנחנו מרגישים בושה אפילו לדבר על זה בפומבי! אם ווטסיאנה היה בחיים היום, הוא היה אוהב את 'קמה סוטרה: סיפור של אהבה' של מאירה נאיר. הסרט בוחן את האהבה ואת המשוואה המינית של ארבעה אוהבים במאה ה -16. סרט זה נאסר בהודו מכיוון שהפקידים חשו שהתכנים המיניים קשוחים מדי. כמה מצחיק, במיוחד כשהספר נגיש לרכישה מקוונת ומחוצה לה. הסרט ככל הנראה נוגד את האתיקה והמוסר שלנו. עם זאת, ברחבי העולם הוא זכה לשבחים ולשבחים.

2004: 'רצח'

רֶצַח

איך לכל הרוחות נוכל לשכוח את הסרט הזה? זה היה סרט שגרם לכל הורה להיות רגוע וכילדים הוא גרם לנו לעתים קרובות לתהות מדוע איננו יכולים לראות אותו. הסצנות המהבילות בין מליקה שרוואט ואמרן האשמי היו ללא ספק חמות מכדי להתמודד עם כל העם.

2005: 'חטאים'

חטאים

לקח אחד שלמדנו לאורך זמן הוא שלעולם אין לשאול את הדת ואת ערכיה. סרט זה של שייני אהוג'ה התבסס למעשה על אירועים אמיתיים שבהם כומר קתולי היה מעורב באישה צעירה. ברור שזה לא ייגמר טוב. הנושא עצבן כל כך הרבה אנשים שאף ערוץ טלוויזיה אפילו לא היה מוכן לקדם אותו.

2005: 'מים'

מים

סרטו של דיפא מהטה 'מים' (הפרק השלישי של טרילוגיית האלמנטים) זכה לתגובת נגד חזקה. הסרט שופך אור על נושא הנידוי והמיזוגניה בחייהן של אלמנות באשראם בוורנאסי. המפגינים סברו ש'מים 'הציגו את המדינה באור רע, ועוד לפני תחילת הירי פעילי ימין החלו להוציא איומי מוות ואף הרסו את הסטים. הוונדליזם היה כה אינטנסיבי עד שמטה היה צריך לשנות את מקום הירי שלה מוורנאסי לסרי לנקה. וזה לא זה, היא אפילו נאלצה לשנות את כל צוות השחקנים ולצלם את הסרט בכותרת פסאודו, 'נהר הירח'.

2005: 'אמו'

אמו

מה קורה כשאתה מתחיל להטיל ספק בכל מה שקשור לקיומך? אמו הוא סיפור על פרעות 1984 בהודו בהן נטבחו אלפי סיקים. אנשים היו כל כך נגד הסרט הזה, כי מועצת הצנזורה בהודו לקחה מספיק זמן לבדיקת הסרט, והוא גם לא אושר להיות משודר בטלוויזיה.

2006: 'המראה הוורודה'

המראה הוורודה

אנחנו מהמרים שלא שמעתם אפילו על הסרט הזה כי הוא מעולם לא הגיע לבתי הקולנוע. 'המראה הוורודה' הוא הסרט המרכזי הראשון שהראה שני טרנסקסואלים בראשם הראשי. ובכן, אנו חושבים שזה היה 'הסרט' שיכול היה לשנות את פני הקולנוע ההודי, אבל לוועדת הצנזורה הסנסקרית שלנו הייתה נקודת מבט אחרת. בעוד שההמונים מעולם לא קיבלו את ההזדמנות לצפות בו, הסרט זכה בפרס חבר המושבעים לתפקיד הטוב ביותר בפסטיבל הלהט'ב בניו יורק ובסרט הטוב ביותר של הפסטיבל בשאלה דה ז'אנר בליל, צרפת. הסרט זמין כעת בנטפליקס אבל השאלה האמיתית היא .... אם אנחנו מוכנים לסרט נועז אחר כזה?

2007: 'יום שישי השחור'

יום שישי השחור

'יום שישי השחור' לא היה רק ​​מחליף משחק עבור יוצר הסרט Anurag Kashyap אלא גם עבור בוליווד. מצד אחד, כאשר B-Town עסק בסך הכל ברומנטיקה מרופטת, זה דיבר על הפצצות מומבאי ב -1993. הסרט הושעה על ידי בית המשפט הגבוה בבומביי עד למשפט. לקח 'יום שישי השחור' שלוש שנים נוספות לפני שסוף סוף זכינו לראות את זה וההמתנה הייתה שווה את זה. מהתקשורת ההודית ועד סופרים בינלאומיים אנשים מחאו כפיים לחזונו של קאשיאפ.

2007: 'פרזניה'

פרזניה

סרט קורע לב, 'פרזניה', נכתב בהשראת סיפורו האמיתי של ילד בן עשר, אזהר מודי שנעלם לאחר הטבח של אגודת גולברג בשנת 2002. כן, זה אותו הקטל שבו 69 בני אדם נהרגו באשמתם אלא רק בגלל שנאה צרופה. זהו אחד האירועים הרבים שהובילו לפרעות בגוג'ראט. עם שחרורו של פרזניה, איימו בעלי הקולנוע בגוג'ראט להחרים את הקרנתו, מה שהוביל לאיסור לא רשמי בגוג'ראט.

2007: 'נישבד'

נישאבד

מה קורה כשגבר בשנות ה -60 מתאהב בנער? פָּשׁוּט. מחאות. כי זה פשוט נגד הערכים שלנו. עיבוד לרומן הקלאסי 'לוליטה', הסרט עורר מחאה מאסיבית באללהאבאד.

2010: 'אינשאללה, כדורגל'

אינשאללה, כדורגל

בעוד ש'אינשאללה, כדורגל 'זכה לשבחים מצד המבקרים, הוא מעולם לא קיבל אור ירוק מהרשויות ההודיות על שחרורו. למה? זהו סרט תיעודי על ילד צעיר מקשמיר ששאיפתו להיות כדורגלן. אבל מה אשמתו? הוא חי בקשמיר מסוכסך צבאי. הוא מוכשר, יש לו את מה שצריך אבל הכל מסתיים כשלא יכול היה לנסוע מחוץ למדינה כי אביו הוא לוחם לכאורה. מי שראה את הסרט הזה האמין שהיצרנים הציגו את מציאות האלימות, אך הרשויות חשו שהסרט היה קריטי לגבי המתח הפוליטי בקשמיר ואופן פעולתו של הצבא ההודי שם.

2015: 'הבת של הודו'

הוֹדוּ

הסרט התבסס על מקרה האונס האכזרי של נירבאיה שעדיין מעניק לנו צמרמורת. בימוי הקולנוען הבריטי לסלי אודווין, הסרט התיעודי מחזיר אותך לאונס הכנופיה של דלהי ב -2012 ורצח התלמיד בן ה -23, ג'יוטי סינג. בסרט מופיע גם מוקש סינג, המורשע, שמדבר מדוע ביצע את הפשע וכיצד הוא הרגיש כלפיו. 'הבת של הודו' נאסרה בהודו במשך זמן מה בגלל דעותיו של האנס כיצד הוא מפליל ומבין את שני המינים המתוארים בהודו באור שלילי. זה ייתן לך לילות ללא שינה, מכיוון שזה כל כך כואב לחזות במה שקרה.

2018: 'פדמאוואט'

פדמאוואט

האם אנחנו בכלל צריכים להתחיל לדבר על המחלוקת שבאה בעקבות 'פדמאוואט'? מאז שהותקף בהנסאלי וכלה במפגינים שהעניקו איומי מוות ואפילו שכר שהוכרז על ראשו של דיפיקה פדוקונה, ארגוני הימין עשו כל מה שעלה על דעתם. על פי האגדה המפורסמת של רני פדמוואטי, הסרט מדבר על יופיה ואז על האובססיה של שליט דלהי אלאודין קילג'י ליופיה. הקהילות הרגישו שהסרט מציג בצורה שגויה ומחבל בהיסטוריה. הראג'פוטים היו נגד שחרורו של הסרט. לאחר חודשים של מאבק, הסרט סוף סוף יצא השנה והיה אהוב על הצופים.

מה אתה חושב על זה?

התחל שיחה, לא אש. פרסם בחביבות.

פרסם תגובה